השוואה בין הערכות

בתרגיל, זה מאוד טבעי שעבודה כלשהיא תוערך פעמיים. הסטודנט מעריך את עבודתו לפני שהוא מגיש אותה, ולאחר מכן המורה בודק ומעריך (מחדש) את העבודה של הסטודנט. הבדיקה וההערכה של מורה משתמשות בהערכת הסטודנט כנקודת המוצא שלהם. התרגיל מאפשר למורה להעניק חלק פרופורציונלי מהציון להערכת הסטודנט, כאשר שאר הציון מוקצה להערכה של העבודה על ידי המורה. (הציונים המקסימליים עבור זה נקראים "ציון עבור הערכות סטודנטים" ו "ציון עבור הגשות", בהתאמה.) שימו לב שלא עושים שימוש בציון שהסטודנט נתן בהערכתו. להערכת הסטודנט ניתן ציון על פי מידת ההתאמה שלה להערכת המורה.

מידת ההתאמה בין הערכות הסטודנט והמורה מתבססת על ההבדל בין הציונים של אלמנטים פרטניים (למעשה, משתמשים בהבדלים בריבוע). את הממוצע בין ההבדלים הללו עליכם להפוך לציון, ציון משמעותי. אופציית ה"השוואה בין הערכות" מאפשרת למורה מידה מסויימת של שליטה על האופן שבו השוואות אלה הופכות לציונים.

כדי לקבל מושג כלשהו על ההשפעה שיש לאופציה הזו, ראו מה קורה במקרה (הפשוט יחסית) של הערכה שמורכבת מעשר שאלות של כן ולא. לדוגמא, ההערכה יכולה לעשות שימוש בשאלות כמו: "האם הטבלה מסודרת באופן הנכון?", האם הרווח המחושב הוא 100.66$?", וכדומה. הניחו שיש עשר שאלות כאלו. כאשר בחרתם בהגדרת ה"מאוד רופפת", התאמה מלאה בין הערכת המורה והערכת הסטודנט נותנת ציון של 100%, כאשר רק שאלה אחת לא תואמת הציון הוא 90%, שתי אי הסכמות הציון הוא 80%, שלוש אי הסכמות הוא 70% וכו'... הדבר יכול להיראות לכם מאוד הגיוני, ויכול להיות שאתם תוהים מדוע ההשוואה הזו נקראת "מאוד רופפת". ובכן, התייחסו רגע למקרה שבו הסטודנט מילא את ההערכה באופן רנדומלי לחלוטין, כשאת כל התשובות לכל עשרת השאלות הוא פשוט ניחש. בממוצע תתקבל התאמה של חמש מתוך עשר שאלות. כך שההערכה של ה"הקופיף" תקבל ציון של בסביבות ה50%. המצב נהיה מעט יותר הגיוני עם האפשרות ה"רופפת", אז ההערכה הרנדומלית מקבלת ציון של בערך 20%. וכאשר נבחרת האפשרות ה"הוגנת", ניחוש רנדומלי יזכה בציון של אפס מרבית מהזמן. ברמה הזו, ציון של 50% ניתן כאשר שתי ההערכות מתאימות ביניהן על שמונה מתוך עשר השאלות. כאשר יש אי הסכמה על שלוש שאלות, אז הציון הניתן הוא 25%. כאשר האפשרות הנבחרת היא "קפדנית", על שתי שאלות לא מתואמות ניתן ציון של 40%. וכשעוברים לטריטוריה ה"מאוד נוקשה", אי הסכמה של שתי שאלות בלבד נותנת ציון של 35% ואי הסכמה על שאלה אחת, נותנת ציון של 65%.

הדוגמא הזו היא מעט מלאכותית שכן מרבית ההערכות כוללות בחובן מרכיבים שיש בהם מגוון של ערכים במקום רק כן ולא. במקרים הללו ההשוואות יזכו בציונים מעט יותר גבוהים מאשר הערכים שננקבו למעלה. הרמות השונות (מאוד רופפת, רופפת, הוגנת...) ניתנות כדי שהמורה יוכל לכוון במדויק את ההשוואות. אם המורה מרגיש שהציונים שניתנים להערכות הם נמוכים מדי, אז צריך להזיז את האפשרות הזו אל עבר בחירה ב"הוגנת" או אפילו ב"מאוד הוגנת". ולחלופין, אם יש הרגשה שההערכות של הסטודנטים, באופן כללי, הן גבוהות מדי, צריך לשנות את האפשרות הזו לכל אחד משתי הבחירות, או "נוקשה", או "נוקשה מאוד". זהו באמת תחום של ניסוי וטעייה, כאשר נקודת ההתחלה הטובה ביותר היא האפשרות ה"הוגנת".

במהלך התקדמות התרגיל, יכול להיות שהמורה ירגיש שהציונים שניתנים להערכות הסטודנטים הם או גבוהים או נמוכים מדי. ציונים אלה מוצגים בעמוד ההנהלה של התרגיל. במקרה הזה, המורה יכול לשנות את ההגדרה של האפשרות הזו ולחשב מחדש את הציונים של הערכות הסטודנטים (ה"ציון על נתינת הציון"). החישוב מחדש נעשה על ידי לחיצה על קישור ה"בדוק מחדש ותן ציון להערכות הסטודנטים" שנמצא בעמוד ההנהלה של התרגיל. פעולה זו יכולה להתבצע בביטחה בכל זמן שהוא במהלך התרגיל.