סוגי שאלות

מודול השיעור תומך כרגע בשאלות מהסוגים הבאים:

  1. אמריקאיות (רבות בחירה) זהו סוג השאלות שמשמש כברירת מחדל. שאלות אמריקאיות הן שאלות פופולריות, בהן הסטודנט מתבקש לבחור בתשובה נכונה אחת מתוך סט של שאלות. הבחירה בשאלה הנכונה, מאפשרת לסטודנט להתקדם בשיעור, ולמעשה היא זו ששולחת אותו הלאה, ולא התשובות השגויות. לעתים מתייחסים לתשובות הלא נכונות כquot;הסחות", ולמעשה, התועלת של השאלות הללו נובעת יותר מאיכות ההסחות מאשר השאלות והתשובות הנכונות.

    ניתן להוסיף לכל תשובה, תגובה. אם אתם לא מכניסים טקסט תגובה לתשובה, אז בפני הסטודנטים מופיעות התגובות שמשמשות כברירת המחדל: "זוהי התשובה הנכונה" או, "זו לא התשובה הנכונה".

    ניתן להגדיר שאלות אמריקאיות בהן יהיו יותר מתשובה אחת נכונה. ניתן להגדיר לכל תשובה נכונה תגובה משל עצמה (שונה מהתגובה של התשובה האחרת), ועמודים אחרים (מתקדמים יותר) 'לקפוץ' אליהם, אבל בכל מקרה הציונים שלהם יהיו זהים (כלומר, אין שאלות שהן יותר נכונות מאחרות, לפחות במונחים של ציונים.) טכנית, אפשרי שכל השאלות יהיו נכונות, ושכל אחת מהן תיקח את הסטודנט לחלק אחר של השיעור (לפי התשובה שהסטודנט בחר בה).

    ישנה גירסא שונה לשאלות האמריקאיות (רבות הבחירה), שנקראת שאלות "אמריקאיות, מרובות תשובות". שאלות אלה דורשות מהסטודנט לבחור את כל התשובות הנכונות מתוך סט השאלות (יותר מתשובה אחת). שאלות אלו יכולות להודיע לסטודנט כמה תשובות נכונות ישנן, אך הן יכולות גם לא. לדוגמא, השאלה: "מי מהאנשים הבאים כיהן כנשיא ארה"ב?" לא מודיעה לסטודנט כמה תשובות נכונות ישנן, לעומת השאלה: "בחרו מהרשימה הבאה את שני האנשים שכיהנו כנשיאי ארה"ב", שכן עושה זאת. מספר התשובות הנכונות יכול להיות כל ערך החל מאחת ועד למספר של כל האפשרויות. (שאלה אמריקאית 'מרובת תשובות' בעלת רק תשובה נכונה אחת הינה עדיין שונה משאלה אמריקאית (רבת בחירה) בגלל שהיא עדיין מאפשרת לסטודנט לבחור ביותר מתשובה אחת, בעוד שהשאלה האמריקאית (רבת הבחירה) לא מאפשרת זאת כלל.

    שוב, השאלות הנכונות מסומנות באמצעות 'קפיצות' קדימה (לעמודים מתקדמים יותר), והשאלות הלא נכונות מסומנות על ידי 'קפיצות' לאותו העמוד שבו הן נמצאות ואף לאחור. כאשר יש יותר מתשובה נכונה אחת, על כל הקפיצות להוביל לאותו עמוד, בדומה לתשובות הלא נכונות. אם זהו לא המקרה, בפני המורה מופיעה אזהרה בתצוגת השיעור של המורה. התגובה הנכונה, אם היא נדרשת, צריכה להינתן על התשובה הנכונה הראשונה שנבחרת. התגובה השגויה, אם היא נדרשת, צריכה להינתן על התשובה השגויה הראשונה שנבחרת. מתעלמים מהתגובות לתשובות האחרות (ללא אזהרה).

  2. תשובה קצרה

    הסטודנט מתבקש לכתוב קטע טקסט קצר. קטע זה נבדק כנגד תשובה אחת או יותר. התשובות יכולות להיות או נכונות או לא נכונות. לכל תשובה ניתן להוסיף תגובה. אם אתם לא מכניסים טקסט תגובה לתשובה, אז בפני הסטודנט מופיעות התגובות שמשמשות כברירת המחדל: "זוהי התשובה הנכונה" או, "זו לא התשובה הנכונה". אם הטקסט שהסטודנט הקליד לא מתאים לאף אחת מהתשובות, אז התשובה היא שגויה, ובפני הסטודנט מופיעה תגובת השגיאה שמשמשת כברירת המחדל.

    ישנן שתי מערכות השוואה שונות שניתן להשתמש בהן לשאלות מסוג 'תשובה קצרה': המערכת הפשוטה ביותר משמשת כברירת המחדל. ניתן להשתמש במערכת ה"ביטוי הרגולרי", כל שצריך לעשות זה לסמן את תיבת הסימון של אפשרות "ביטוי רגולרי".

  3. נכון\לא נכון לשאלה זו ישנן רק שתי תשובות, נכון ולא נכון. על הסטודנט לבחור בתשובה הנכונה. סוג זה של שאלה הוא למעשה שאלה אמריקאית בעלת שתי אפשרויות בחירה בלבד.

  4. התאמה שאלות אלה הן שאלות די גמישות ובעלות כוח. הן מורכבות משתי רשימות של שמות או הצהרות, ביניהן צריך להתאים באופן הנכון. לדוגמא: "התאם בין המדינה לעיר הבירה שלה" עם שתי הרשימות: יפן, קנדה, איטליה ו: טוקיו, איווה, רומא. ניתן לחזור על רשומה בתוך אחת מהרשימות, אבל עליכם לדאוג שרשומות שחוזרות על עצמן יהיו זהות אחת לשניה. לדוגמא: "זהו את סוג היצורים הללו" עם הרשימות: סנונית, פרה, כלב, נמלה ו: יונק, חרק, יונק, ציפור.

    כשאתם יוצרים שאלה מסוג זה, עליכם להכניס את הפריטים שמיועדים לרשימה הראשונה בתוך קופסאות התשובה, ואת הפריטים שמיועדים לרשימה השניה, עליכם להכניס לתוך קופסאות התגובה. ברגע שהשאלה נוצרת, מוצגת סכמת סיווג יותר הגיונית. כשהסטודנט מתאים בהצלחה את כל הפריטים, מופעלת ה'קפיצה' של התשובה הראשונה. תשובה לא נכונה 'קופצת' לעמוד של התשובה השניה. השאלהלא תומכת בתגובות מותאמות אישית, לסטודנט נאמר כמה מההתאמות שלו נכונות או שכל ההתאמות שלו נכונות.

    בניגוד לשאלה האמריקאית, שם התשובות האפשריות מוצגות בסדר שרירותי, הרשימה הראשונה של הפריטים לא מעורבבת, והיא מוצגת בדיוק באותו הסדר שבו היא הוקלדה. מה שמאפשר לבנות שאלות "מסודרות". התייחסו לשאלה " סדרו את הבאים לפי הסדר שבו הם נולדו, את המוקדם ביותר שימו ראשון" עם הרשימות 1., 2., 3., 4., ו: ביאליק, לוין, עגנון, קרת. הרשימה השניה מעורבבת, כמובן, לפני שהיא מופיעה בשאלה.

  5. מספריות התשובה לשאלות אלה תמיד תהיה מספר כלשהוא. בצורה הכי פשוטה שלה, היא דורשת רק תשובה אחת. לדוגמא: "כמה זה 2 ועוד 2?", ולתשובה 4, מצרפים 'קפיצה' קדימה. אך עדיף להגדיר לתשובה טווח, מפני שהעיגול הפנימי של ערכים מספריים יכול להפוך את ההשוואות שמסתמכות על ערך יחיד ללא אמינות. כך, שאם השאלה היא:"כמה זה 10 לחלק ל3?", זה יהיה הכרחי להגדיר את התשובה כ"מינמום:מקסימום", כלומר כשני ערכים שמופרדים על ידי נקודותיים (:). כך, שאם התשובה מוגדרת כטווח שבין 3.33:3.34, אז כל התשובות הבאות, יתקבלו כתשובות נכונות: 3.33, 3.333, 3.33333 . בין התשובות ה"שגויות" יכללו הערכים 3.3 (פחות מהמינמום) ו3.4 (יותר מהמקסימום).

    ניתן לאפשר יותר מתשובה נכונה אחת, והתשובות יכולות להיות זוג של ערכים, או ערך יחיד. שימו לב שהסדר שבו התשובות נבדקות הוא תשובה 1, תשובה 2.... אז צריך לפעול בתשומת לב כדי שתופיעה התגובה המתאימה. לדוגמא השאלה: "מתי נולד לרקין?". לשאלה זו, ניתן להגדיר כתשובה הנכונה (הכי מדוייקת) את הערך היחיד של 1929, ולהוסיף זוג ערכים 1920:1929, שנות ה-20, כתשובה נכונה אך פחות מדוייקת. הסדר שבו צריך לבחון את הערכים הללו הוא, כמובן, 1922 ואז 1920:1929. לתשובה הראשונה ניתן להתאים את התגובה: "זה לחלוטין נכון", בעוד שלתשובות האחרות ניתן להתאים את התגובה: "אתם קרובים, זהו העשור הנכון.ade"

    ניתן להגדיר גם תשובות לא נכונות, אבל צריך לדאוג למקם אותם בתשומת לב רבה, לפי הטווח שלהם, לאחר התשובות הנכונות. לדוגמא, כשאתם מוסיפים את התשובה השגויה 3:4 לשאלה: "כמה זה 10 לחלק ל3?" , היא צריכה להיות ממוקמת אחרי התשובה הנכונה. הנה הסדר שבו התשובות צריכות להיות בו: 3.33:3.34 (התשובה ה"נכונה") ואז 3:4 (התשובה "השגויה", אבל לא טעות גדולה!)